משלוח חינם בקנייה מעל 150 ש״ח
חנות לילדות גדולות, לנערות האופנתיות או...
בפשטות...חנות לאלה שהילדה בהן עדיין צוחקת- הלו קיטי ובטי בופ כדוגמא
בטי בופהלו קיטי חנות

אמהות וקניות או אמהות קונות באינטרנט

אני לא מדבר עכשיו על אלה ( ובמיוחד לא לאלה...) שמתאגדות ומתאגדות כדי לקנות יותר בזול- למרות שבפועל הן מסיימות בקופה באותו מחיר או אף יותר ובכל מקרה, לא אחת, מעבירות דמי תיווך על כל קנייה ובלא יודעין, לאלה שהתאגדו ראשונות... שסידרו ואירגנו את הקנייה...לטובת כל האמהות, כמובן... לא... (חוץ מזה כמה זמן אפשר לבלות לפני קניה של חולצה? מודעות צרכנית או סתם קשקוש שבו אתה הופך להיות רק צרכן...)... אני מדבר סתם על האימהות שנכנסות כדי למצוא משהו יפה לילדות שלהן, כי אולי לא ראו מספיק יפה בחנות ליד הבית וזאת שקצת רחוקה מן הבית, או סתם מחפשות משהו קצת יותר מיוחד לילדות שלהן מהרגיל והסטנדרטי- אני מניח, בקיצור, שאני מדבר על אותן אמהות שנכנסות לאתר זה- אם כך... אני מעוניין שנודה במשהו... הקניות הללו (ולא רק במובן הפסיכולוגי המקושקש שאם אתה קונה משהו אז אמור להרגיש טוב יותר- כן, אין פלא שזה על פי מחקרים אמריקאים..)... הן קצת בשבילכן... ושוב לא בגלל הסיבה העקרית כאן וזה החוויה הטובה שמקבלות מכך שמצליחות להמם את המהממות שלכן באמצעות קנייה של זה שלא חשבו עליו, לא כל שכן ראו אותו לפני כן... אני מדבר על זה שאתן קצת מתלהבות בשביל עצמכן! זה שהמוצרים הללו יפים בשבילכן, גם בשבילכן. קונות את זה בגלל שאתן עצמכן אוהבות זאת ומזדהות עם זה... אבל אתן נועדתן להגיד לא. זה רק לילדה. ואם לא, ואם חושבות בכל זאת אולי זה בשבילכן, אז אל דאגה- מישהו דאג מלכתחילה שהמוצרים הללו לא לגמרי יתאימו לכן. והנה חיות קצת ילדות דרך הילדה. סבבה, אבל מה איתכן... בכל זאת, זה די ילדותי לא להיות ילד, לא? 
מצד שני... מה אם נאמר לכן שהנה, יש אפשרות. יש טוייסט ויש טוויץ או קוויץ או עוד המצאת מילה מיותרת? זאת אומרת, מה אם נאמר לכן שהנה יש מוצרים שמתאימים גם לכן. שנעשו, בתכל׳ס בשבילכן ושכמותכן, ואשר כל מה שנותר עתה, זה להודות בכך...להודות שזה מעניין, שאולי ויש מצב? 
ומה עם ״הנערות״???
מכאן אנו מגיעים לבעיה השניה- תכל׳ס אותה גברת, רק ביטוי מוקדם וראשוני של אותה בעיה- רק ביטוי הרבה יותר בעייתי כי נוגע לילדות ממש- לבנות ה7 עד 9 והלאה...
כדי לא להסתבך, בוא נאמר שכל מי שיש לו ילדה בת שמונה לערך, תשע בטוח, למרות שלא אחת הבעיה מתחילה בגיל 7 או משהו.. בטח חש שהעולם משדר לילדה שלו שדי ומספיק ודיר באלכום עם הילדות! הייתה תקופה כזאת,די ונגמר! הגעת לגיל תשע, עשר וכו, והנה: די עם ״השטויות״, במילים אחרות- די לאפשרות לחיות בעולם של קסם וכו.
אוקיי. צריך להודות שזה בהחלט פתטי לומר כי הילדות יכולה להתקיים רק בגלל ובאמצעות צריכה חומרנית כזאת או אחרת.. אבל בהחלט יש מה לומר על זה בהקשר של חברה חומרית ממילא ובעיקר מול העובדה שאולי - אולי קצת ״בטוח״, ו״בוודאי״- שגם הילדה שלך, בת השמונה או התשע, הייתה מעדיפה את קיטי או את אלזה, אבל אומרים לה שזה ילדותי ולכן בסוף... כשבאה לקנות תיק לבית ספר, בסוף מוצאת את עצמה נשארת עם איזה כבשה מגוכחת על הגב (במקרה הטוב- בכל זאת אף אחד לא יכול לחשוד בה שהיא אוהבת את הכבשה הזאת...), כעדות לבגרות שלה- במילים אחרות כעדות, אולי ראשונית (וכן דרך אופני הצריכה שלה) לניכור שהיא חווה מעולם הילדות...
לא השתכנעתם, אז תחשבו אולי מה קורה לאותה ילדה בת תשע שהולכת לחנות צעצועים סטנדרטית, אותה אחת שהלכה אליה תשע שנים ופתאום מגלה שדי...אין לה מה לעשות שם... 
אז הנה וזה העיקר: בקולקציות הללו אנחנו מאתגרים אותכן, האמהות כילדות, לחזור קצת לדבר את השפה ההיא- את השפה הזאת בדיוק- אותה שפה שעדיין מדברת אל ודרך הילדות. 
אוף. כמה מילים. כמה קשקושים. והכל בשביל מה? הכל כדי להגיד שיש כמה מוצרים מוצרים חדשים, שהנה זה עתה נחתו אצלנו. בעצם למה לא... בכל זאת יש סיבה למה אנחנו בוחרים להביא אותם!
 
הלו קיטי- קולקציית תיקים של הלו קיטי- לא רק לילדות... ולא מה שחשבתם
בטי בופ- בוודאי לא לילדות, אבל אולי כן? 
כמו בקודקוד- רק באמת...- בטי מתאימה לגילאי 9 עד 90, מה לא?